אקשלוני עלייך (מתה עלייך)

 "ג'יזל אמרה לי להגיד לך : אקשלוני עלייק" ככה היתה מזל בת השמונה אומרת בנשיפה לארמן ובורחת, עוד לפני שהספיק להגיד לה "תגידי לה אקשלוני עלייק גם כן".
גיז'ל וארמן גרו בשכונה היהודית בפס שבמרוקו. מאז שהייתה בת ארבע עשרה והוא בן שש עשרה החליפו מבטים ועקיצות והקנטות הדדיות כשנפגשו בחברה, והחליפו מסרים של אהבה, "אקשלוני עלייך" דרך הילדות הקטנות.
הזמן עבר וה"אקשלוני עלייק" הפך ללהבה גדולה. ארמן כבר בן 19 וג'יזל בת 17. ארמן ביקש להתחתן עם ג'יזל. אמא של ג'יזל התנגדה ולא היתה מוכנה להסביר. היא רק היתה מוכנה להגיד שהיא יודעת מה טוב בשביל הבת שלה.
היא התחילה להשגיח הרבה יותר טוב על הבת ואף על פי כן הצליחו לגנוב דקות מתוקות, טעונות, הבטחה לאהבת עולם.
לפני שעלתה המשפחה של ג'יזל לארץ, גנבו השניים פגישה אחרונה, נרגשת ודומעת. ארמן הבטיח לה שהמשפחה שלו אמורה לעלות עוד חצי שנה. שתחכה לו, הוא יהפוך את העולם וימצא אותה.
"אקשלוני עלייק" התייפחה באניה ובמטוס ובנתיבות לשם הועברה המשפחה. אחרי חצי שנה התחילה הצפייה. הוא הבטיח לחפש אותה. יום אחד הוא יופיע בבלוק וישאל עליה. חמש שנים עברו בצפייה. אחרי חמש שנים, נואשה, , התחתנה ועברה לדימונה ולפעמים היא ממלמלת לעצמה "אקשלוני עלייק ארמן"
כשהתקינו טלפון בדירה בדימונה, היתה מזרזת את הילדים לגן ולבתי הספר ומצלצלת למודיעין ומחפשת את ארמן דהאן. החברה שלה צחקה עליה. אם החליפו את השם שלך מג'יזל לגילה, למה את חושבת שלא החליפו את השם שלו. בטח ארמן הוא עכשיו אהרון דן. ימים ישבה וחיפשה בספרי הטלפון ובמודיעין אהרון דן, וכשענה לה קול של גבר לחשה "אקשלוני עלייק". אחרי כמה קריאות תדהמה וכמה טריקות טלפון, היא סגרה את הזיכרון בבטן וחשבה שהיא, אשה נשואה ומכובדת, עם ילדים, שבעלה עובד בעיריה ,לא יכולה להמשיך לעשות צחוק מעצמה.
היא התחילה להתרכז במשפחה, בילדים, בבן הגדול שהלך לאוניברסיטה ועכשיו הוא פגש בחורה ורוצה להתחתן איתה. איזה בחורה איזה? נראית כמו דג ששכחו אותו הרבה זמן בתנור ולא שמו עליו תבלינים. היא לא בשבילך פסקה ואולי עלה במוחה זכר פסיקה אחרת, מזמן אחר? את לא מבינה באהבה עונה החצוף. היא שכל החיים שלה אש בוערת בה לא מבינה באהבה?
ההורים שלה רוצים לבוא אלינו ולראות את המשפחה שלנו, מודיע לה הבן. הבית פתוח והשולחן מלא. אנחנו לא ברברים ולא מגרשים אף אחד מהבית ענתה.
ההורים של הכלה אצלה בבית, אבא של הכלה יושב מולה. הרגליים רועדות והיא נופלת יושבת על הספה. העולם מחשיך. היא צריכה להחזיק את עצמה. היא אשה מכובדת, יש לה ילדים ובעלה עובד בעיריה. ורק הבטן שלה צועקת מבפנים "אקשלוני עלייק"