מה העיסוק? שאל הפקיד במס הכנסה. מספרת סיפורים עניתי מבוהלת כמו כל מי שיושב מול פקיד מס הכנסה
הפקיד הרים את העיניים מהמחשב, שם כף יד מתחת לסנטר ואמר: ספרי לי סיפור הרגשתי כמו הטייס ב"הנסיך הקטן" אני לא רציתי לצייר לו כבשה ולא לספר לו סיפור
הוא התעקש; אמרת שלמדת בקורס מספרי סיפורים ואת יודעת לספר סיפורים, אז ספרי לי סיפור.
אני לא רוצה, נבהלתי עוד קצת. מה הוא רוצה ממני.
הוא שם עוד יד מתחת לצדו השני של הסנטר ואמר בקול חולם, לא קול של איש מס הכנסה:
מאז שהייתי קטן לא סיפרו לי סיפור. בבקשה ספרי לי סיפור.
נו, אז התחלתי לספר. וכשסיפרתי לא שמעתי את המוני האנשים בתור מאחורי, ואת העצבים של הנישומים בדלפקים הסמוכים.
בסוף הסיפור הוא הרים באיטיות את החותמת. חתם על הטופס ונעשיתי מספרת סיפורים גם בעיני מס הכנסה.
הרבה פעמים אנשים מבקשים שאופיע רק עם סיפורים מצחיקים. סיפורים לא מצחיקים יש להם די והותר בחדשות.
אז אני באה ומספרת את הסיפורים הכי מצחיקים שלי ומהבמה אני רואה אותם מתגלגלים מצחוק. לפעמים, למחרת, או אחרי שבוע, אני פוגשת מישהו מהקהל והוא אומר: אוי, איזה סיפורים עצובים סיפרת.
אולי כי סיפור לא יכול להיות ממש ממש מצחיק אם במציאות שהוא מתאר אין יותר מקורטוב של עצב...
בוגרת קורס מספרי סיפורים של בית אריאלה וסדנת מספרי סיפורים של יוסי אלפי.
מה העיסוק? שאל הפקיד במס הכנסה. 
